ואז
הגעת
מאת ג'ניפר ויינר
2011
הוצאת
מודן, 2013
מאנגלית
דורית בריל- פולק
ארבע
נשים, ארבעה חיפושים אחר אהבה ואושר באור אוהד וייחודי
המוכיחים שקשר, חברות ואחווה
ביניהן יכולים לגבור על כל הקשיים.
חייהן נשזרים באופן לא צפוי ברומן רב המכר של
ג'ניפר ויינר.
ארבע
נשים. לכל אחת יש בעיה:
ג'ולס, בוגרת פרינסטון צריכה כסף
להציל את אביה מהתמכרות לשתייה וסמים. אב שהיה מורה מכובד.
אנני בארו, עקרת בית,
נשואה עם שני ילדים מפנסילבניה, נאבקת להישרדות כלכלית.
אינדיה
בישופ
רוצה ילד מבעלה הטרי אך המבוגר והמאוד עשיר, אך ביתו החורגת בטינה רואה את הדברים
בציניות וספקנות ומוציאה שלדים מעברה באופן לא צפוי.
בטינה, בוגרת מכללת ואסאר, היא
הבת העשירה. יש לה שני אחים אך רק היא מאוד לא מרוצה מהשידוך עם אינדיה. חולמת
בסתר שאמה, שעזבה את אביה ועברה לגור באשראם במקסיקו עם חבר, עוד תשוב והם יחזור
להיות "המשפחה המאושרת של ילדותה.
לכל
אחת מהם יש סיפור אהבה. החברות והקשר הנטווה ביניהם הם החשובים יותר בספר מצוין
זה.
הדמויות של ג'ניפר ויינר מקרינות איכות רגישה,
חברותית, מקניטה וידידותית שאנו חשים שהסופרת יכולה להיות חברתנו הטובה ביותר. כל
ספר אצלה רב מכר ברשימת הטיימס וגילו לי שהיא מלכת הטוויטר.
ואז
הגעת
סובב סביב נושאים מהאינטימיים והמדוברים של זמננו:
תרומת
ביצית ואם פונדקאית.
הספר
מסופר מארבע זוויות שונות, ארבע נשים שונות אך ממשיך ברצף כרונולוגי.
הראשונה,
ג'ולס, בוגרת פרינסטון מגיעה ממשפחה הרוסה. אינה מכירה ביופייה המרהיב וכיצד
הוא מושך גברים ומעצבן מאוד נשים. צייד של מרפאת פוריות מתעניין בגופה אך לא בדרך
הרגילה.
אחת
הדמויות המרתקות ביותר היא הדמות השנייה, אנני בורו, שבוחרת להיות אם
פונדקאית בגיל 24 כשהיא כבר נשואה לאהוב נעוריה מהתיכון העובד בביטחון בשדה
התעופה. יש לה שני ילדים ומעולם לא הלכה לקולג'.
הדמות
המפתיעה ביותר היא אינדיה בישופ, האישה הרוצה תינוק. אשת יחסי צבור ממנהטן
המחפשת כל חייה להתעשר וכל דבר בה הוא זיוף: האף, השם, צבע השיער וגודל החזיה. זו שזכתה
בגבר עשיר לאחר מאמץ לא קטן ושנים של תלאות מקבלת אצל ויינר יותר אהדה
וסימפתיה מאשר שיפוט לרעה.
האם
יש כאן רומנטיקה?
כן ולא. כל אחת מהנשים מוצאת אהבה אך החברות היא הנושא המרכזי. נשים ההופכות ה"פיה
הטובה" אחת של השנייה, ה" נדבן המסתורי", עם כסף, השראה, אהבה,
לימוד ואפילו עם יוקרה.
ויינר טווה רשת של סיפורים
הנשזרים אחד בשני לעלילה אחת שלמה. לנשים לכאורה אין שום דבר במשותף אך לבסוף
נקשרות בקשר אחד גדול, התינוקת. כשהדרמה מגיעה לפיצוץ הגדול, לשמחה לעצב ושוב
לשמחה , "ואז
הגעת"
מטפל היטב בנושא המשפחה והקשרים שבתוכה.
ג'ולס תורמת ביציות כדי להציל את
אביה. היא חושבת שלא תחשוב על זה יותר, שמיניאטורה שלה תסתובב בעולם, אך לפעמים
דלת סגורה נפתחת. ג'ולס מוצאת אהבה במקום לא צפוי שהחל כניסוי מדעי... לא
אגלה מראש.. המאבק שלה בהתמכרות של אביה ריאליסטי ונוגע ללב.
אנני מתקשה לראות את בעלה אך
בקושי משלם את החשבונות בשכרו הנמוך. היא אינה צופה שלאחר שתהפוך לאם פונדקאית, גם
כשליחות וגם כאמצעי לתרום למשפחתה, היא תסבול כתף קרה, קרירות, זלזול אפילו אכזריות
ממשפחתה, בעלה ומשפחת בעלה. המעשה שלה היה אצילי, ישר והסיפור שלה בהחלט מעורר
מחשבות.
בטינה העשירה, ביתו של מרכוס
קרופט, מצליחה וצעירה הרגילה ששמה פותח לה דלתות. היא עובדת קשה כמעריכה בבית
תערוכות פומביות כדי להוכיח שהיא אכן גם עובדת טובה. היא אינה מצליחה להתגבר על
העזיבה של אמה. היא גם אינה מאמינה באהבה של אינדיה לאביה ובטוחה שהיא אתו רק עבור
כספו. היא שוכרת בלש פרטי שמגלה את ההיסטוריה של אינדיה, אך מה היא תעשה עם כל
המידע הזה כשאביה ואינדיה מבשרים לה שהם רוצים תינוק? בטינה טיפוס נוקשה, חטטנית
ולא מאושרת כרונית, המצליחה להתרכך ואפילו היא, עם חצאיות הפליסה, הצווארון הגבוה
והפנינים, מוצאת את הגבר שלה במקום לא צפוי ועושה צעד עצום לאושר.
אינדיה היא קצת אניגמה. אט, אט אנו
לומדים את סיפורה. ויינר מקלפת במיומנות את העוני והאם שנטשה אבל עד הסוף
אני לא בטוחה האם היא באמת אהבה את מרכוס? האם הוא היה רק כרטיס זהב לחיים נוחים?
הרגשתי שעד הסוף אני לא ממש מכירה אותה. מכיוון שאני רומנטיקנית חסרת תקנה אני
רוצה להאמין שהיא אכן, בניגוד לתכניותיה, התאהבה בו, כפי שהיא מעידה.
הספר
קצבי, דינמי, הדמויות מרתקות כי הן נוגעות ללב ואמיתיות.
נוגע בנישואין מעורבים
בין לבנה לשחור ויחסים בין שתי נשים ההולכים הרבה מעבר ל"ספרות למשרתות".
עושר
אינו ערובה למשפחה מושלמת. יש לנו אימא ענייה שילדה מוקדם מדי , מבטיחה הבטחות ונוטשת את בתה ואימא עשירה הנוטשת את משפחתה
לאשראם במקסיקו כדי לעשות יוגה עם חבר כדח "לחיות את החיים האמיתיים" כשהיא מריחה כמו ונילה
פאצ'יולי.
ספר
נפלא ומומלץ. רגיש, נוגע ללב עם הומור שנון האופייניים
לאחת הסופרות האהובות עלי.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה